השנים מספרות

 
1942
עלייה על הקרקע, מוצאים מים. לקראת סוף השנה מגיעים מכפר סבא הילדים הגדולים. מעבירים בהדרגה את החברים והציוד, נבנים הנוקטה וחדר האוכל .
1943
כל הקיבוץ עובר לגת. העלון הראשון בגת באפריל 1943, המעבר לנקודה הקבועה, במאי השנה. הוקם ענף הצאן, הוצג הסרט הראשון בגת ע"י קולנוע נודד "פני האשה".
1944
תשובה חיובית לחיבור טלפון למרכזיה לפלוג'ה תמורת 44 ל"י אינסטלציה ו-26 ל"י תשלום שנתי. במאי ירד גשם 8.5 מ"מ. "אציל" הפר הראשון של הקיבוץ נמכר למשק "עיינות" תמורת 400 ל"י. הועברה הנגריה מכפר סבא.
1945
הגיעו 16 עולים מיגוסלביה. גשמי העונה 1944/45 היו 626 מ"מ ב-56 ימי גשם. ועדת המחוז לתחבורה בעזה אישרה את קו הנוסעים של "דרום יהודה" מנגבה לגת. נקטפו ביכורי הענבים בכרם שלנו, הבציר הראשון בחודש יוני. הוחלט לרכוש מניה בחברת "דרום יהודה" תמורת 2700 לא"י. 1946 אוטובוס לגת. עליית קבוץ גלאון על הקרקע. הגיעה חברת נוער רומני א'. נבנו בתי הנוער. 1947 חדר האוכל נשרף. החלטת האו"ם ("תכנית החלוקה"). קידוח ג' במחנה ללא תוצאות (הכוונה לקידוח מים).
1948
מלחמת השיחרור, מצור על גת, פינוי הילדים, הפגזות והרס בתים (מרפאה, בית ילדים, מסגריה). קבוצת "איילים" (ילדי הקיבוץ הראשונים) עוברים ללמוד במוסד החינוכי במעברות. חבר הקיבוץ אריה ברמן נפל ב-29.2.48, במצור נפלו החיילים(לא מהקיבוץ) מנחם סגל, נתן שמואלוב, בנימין כרמי, ראובן זלינגר, יוסף אוסמו, זוהר אהליאב, יוסף גרבלי.
1949
פינוי "כיס פלוג'ה", חזרת הילדים מהפינוי. "החושלים" באים. כביש כורכר, הקמת הצריפים השבדיים. ירדו 587 מ"מ גשם. 1950 שיקום הקיבוץ.
מגיעות חברות הנוער "החוצבים" ו"ניצנים". נבנית המקלחת הצפונית. קידוח מים ד'- התברר שכמות המים בבאר זו מוגבלת ובמרוצת השנים תתרוקן. חברת נוער ב' נכנסה לתנועה. שלג יורד בגת ב-10.2.1950
1951
ילדי הקיבוץ עוברים ללמוד במוסד נגבה. נבנים 2 בתים (שיכון א'). קבוצת "שחף" נכנסת לתנועה. נוסד ארכיון הקיבוץ. הופעלה הבאר השניה,
תפוקתה 30 ממ"ע. הבולדוזר יצא לעבודות חוץ באילת.
1952
הקמת בריכות דגים. חיבור טלפון (גדרה 108). נבנה שיכון עמק-חפר (6 בתים). סלילת כביש אספלט. התקשרות ראשונה עם "מקורות". הונח קו זמני ושמו "קו גת". גרעין "אילן" יצא לקיבוץ גבולות. ירדו 594 מ"מ גשם.
1953
נחנכה בריכת השחיה (במקום חג עשור). הפרה מיכל הגיעה לשיא ארצי בתנובת חלב. קו טלפון חדש גדרה 108-12. שנת בצורת. קשר צהריים לגת בשירות א.ש.ד.
1954
הגרעין הברזילאי מגיע. מתחיל להגיע דואר-נע.
1955
70 חברים מתקבלים לקיבוץ. נבנה בית לרופא. "ניצנים" מקבלים סמלי בוגרים. הקיבוץ מקבל את "אות הקוממיות" באפריל. שיפור בשיכוני הותיקים.
1956
מבצע סיני. ירית אבן הפינה למוסד ע"ש שלום פינצי, פתיחת שנת הלימודים הראשונה במוסד החינוכי גת-גלאון. גיליון ה-200 של עלון הקיבוץ.
1957
נטיעת חורשה ע"ש שלום פינצי. נקנה אוטו וולבו חדש. האייל "בנגת" הוכר כאייל סוג א"א, הפרה "מיכל" הוכתרה למלכת הפרות. כינוס מגשימים של התנועה בברזיל במלאת עשור לקיומה בארץ זו התקיים בקיבוץ. ירדו 552 מ"מ גשם.
1958
קבוצת "להבות" סיימו י"ב והתקבלו לחברות בקיבוץ. 40 חברים נסעו לפסטיבל המחולות בקיבוץ דליה. החברים הוותיקים קיבלו את "אות ההגנה". התקפת ארבה ב-23.12.58.
1959
התקשרות קבועה ל"מקורות". נבנה שיכון ותיקים ד'. באיזור גן הירק התגלו שרידי ישוב מהשנים 3500-2000 לפנה"ס. ד"ר אלברט סייבין ביקר בקיבוץ לרגל ניסוי בנגיף הפוליו
1960
נטיעת פרדס, בננות, התחלת הכותנה. שנת בצורת קשה. ניסוי בגידול ירק אינטנסיבי בתנאים מלאכותיים של אינקובטור. ציר יגוסלביה בישראל נפרד מחברי קיבוץ גת, ביקור חברי הצירות הפולנית הוקם השלחין (איחוד גן ירק וגידולי תעשיה), נטיעת אבוקדו. בצורת. הסרת הלוט מהאנדרטה לזכר השבעה שנפלו בהגנת הקיבוץ במצור. ביכורי הבננות. קבוצת "סלע" סיימה י"ב במוסד גת-גלאון.
1962
חיבור לרשת החשמל הארצית. נשרף מחסן חצרן בתי ילדים. עוד שנת בצורת. נבנה השיכון היגוסלבי, אירוח נוער יהודי מיגוסלביה.
1964
שנה ברוכת גשמים. עלון הקיבוץ ה-400.
1965
נטיעת אגסים, חיסול ענף הצאן. הקיבוץ חובר למוביל הארצי ורכש זכויות ל- 1313000 ממ"ע מים. פיתוח ענפים חדשים: סלק סוכר, כותנה, פרדס, בננות(?)
1966
התחלת בניית בתי הקומותיים, נחנך בית הבנים, קבוצת "אורן" התקבלה לחברות, הוחלט לנטוע חורשה בקיבוץ ע"ש ד"ר ווייס בשיתוף עם הקק"ל, ראשוני המשתכנים עברו לבתי הקומותיים
1967
מלחמת ששת הימים. הקמת מכון חליבה, כניסה לשיכון הקומותיים, מחזור 5 באולפן, הוחלט שחברות מעל גיל 35 ואמהות לשני ילדים יעבדו 7 שעות ליום. הוחלט לבנות חדר אוכל חדש.
1968
הקמת חממות, טיול הקיבוץ לסיני, קבוצת "אלון" סיימה י"ב, דני ברמן נפל במלחמת ההתשה.
1969
האגסים נעקרו, התחלת בניית חדר האוכל החדש, הפעלת המדגריה, קבוצת "מעיין" סיימה י"ב.
1970
קבוצת "זית" סיימה י"ב.
1972
חג השלושים לקיבוץ, חיסול החממות, המוסד החינוכי עובר ל"צפית", בניית מרפאה חדשה.
1973
מלחמת יום כיפור, נפלו שי אביטל, אדם אלטמן, רמי רויף, דן ספיר, יוסי ספיר. הקיבוץ רכש את IRD (שיהפוך בהמשך למפעל "גניר"), יצא עלון הקיבוץ מספר 1000, חברת הנוער "אלמוגים" סיימה 4 שנים בקיבוץ, קבוצת "אמירים" סיימה י"ב.
1974
הובאו לקבורה דן ספיר, אדם אלטמן, יוסי ספיר, שי אביטל, ורמי רויף, חללי מלחמת יום כיפור. 591מ"מ גשם.
1975
נבנה בית תינוקות חדש, נבנו השיכונים המדורגים הראשונים, כניסה למרפאה החדשה, קבוצת "עופרים" סיימה י"ב, הוענק עיטור המופת לאדם אלטמן ז"ל שנפל במלחת יום הכיפורים.
1976
נחנך חדר האוכל החדש. הוקמה קרן מילגות ע"ש דן ויוסי ספיר- פרסים של משרד החקלאות לגידולי שדה. מחזור ה-20 של האולפן בגת.
1977
(ביקור סאדאת בישראל, "הליכוד" מנצח פעם ראשונה בבחירות). מסוק נפל בתוך הקיבוץ ב-20.11.1977, הופעלה סדנת המתפרה, נפתח מרכז למידה.
1978
התחלת בניית "גניר", טיול קיבוץ לסיני, הוקמה ועדת וותיקים.
1979
טקס חנוכת "גניר" והתחלת העבודה במפעל החדש. חנוכת אולם הספורט.
1980
חוברו טלפונים לחדרי החברים, גרעין "כרמים" מגיע לקיבוץ, השתתפות בהפגנת חקלאים נגד מדיניות הממשלה.
1981
שיפוץ בשיכוני הקומותיים, התחלת ההכנות לחג ה-40.
1982
נחנכה בריכת השחיה החדשה, חולקו טלוויזיות צבעוניות לחברים, נחוג חג הארבעים לקיבוץ. התחילה מלחמת לבנון.
1983
הוחלט לאפשר למסיימי י"ב לעשות רשיון נהיגה, המשך שיפוצים בקומותיים, הופעלה מרכזיית טלפונים חדשה, נחנך ביתן שמירה חדש בכניסה לקיבוץ. ירדו 726 מ"מ גשם.
1984
נבנה מאגר מים שני, חידוש בהשקיה "הקו הצועד". ארוח נוער "תפוז". הוחלט לאסור עישון בחדר האוכל. התחלת דיונים על מעבר ללינה משפחתית.
1985
30 שנה לעליית הגרעין הברזילאי, קבוצת "רימון" סיימה י"ב.
1986
חנוכת חדרי החולים (בהמשך נקרא "בית הבריאות"), מל"ח (משק לשעת חירום) נתן תעודת הצטיינות לגת, אבא שן (אביו של טאו יפה) הגיע לגיל 100, קבוצת "כלנית" חגגו בר-מצווה.
1987
קבוצת "חצב" חגגו בר מצווה. נחוג חג ה-45 לקיבוץ. הותיקים נסעו לטיול במצריים. גניר זכה בפרס "יצואן מצטיין". נבנו שני בתי נעורים חדשים ("בית הקשתות"). נטיעת פרדס תעשיה. נפתחה חנות יד-שניה "הצריף".
1988
הקיבוץ החליט על "מבצע חלום", המעבר ללינה משפחתית. בעקבות זה, שיפוץ בקומותיים ל"שכבת ההבטחה". הוחלט להקים בי"ס יסודי איזורי. בגניר התחילו להעסיק בני קיבוץ (לא מגת) בחופש כשכירים "במ"חים".מבצע "שטיח הקיבוץ": שטיח המורכב מריבועים שכל אחד נעשה ע"י אחת ממשפחות הקיבוץ.
1989
ילדי הקיבוץ עברו לבי"ס איזורי בבית ניר, יחד עם גל-און ובית-ניר, ושמו "שדות". מעבר ללינה משפחתית (בשלב זה עד כיתה ח'), ובעקבות זה ביטול מוסד "שומרת הלילה". נבנה ונחנך מגרש הטניס. נחנך מכון חליבה חדש (בנייתו התחילה ב-1988). הפרטת תקציבי צריכה: ריהוט, שעונים, חומרי ניקוי.
1990
אתר הספורט התחיל לפעול למטרות רווח: מינויים לבריכה, אירועים, ארוח קבוצות. בתי ילדים שהתפנו הועברו: אחד לטובת הארוח והשני לפיזיוטרפיה. בתי הילדים נפתחו לקליטת ילדים מבחוץ בתשלום. התחיל מוסד "קפה-שישי" על רחבת חדר האוכל בימי שישי בערב. הותקן שער חשמלי בכניסה לקיבוץ. הותקנו מוני חשמל בבתי החברים. הופרט תקציב חו"ל.
1991
נפתחה שנת היובל לקיבוץ, במסגרתה הועלתה ההצגה "כיבוי אורות". אתר הספורט החדש קיבל את השם "סבבא". הערכות חירום (יחד עם כל עם ישראל) עקב מלחמת המפרץ. הוקמה "מועצה כלכלית". התחיל "מסלול צעירים" להשתלמויות ארוכות, בנפרד מההשתלמויות הרגילות. הוקם מפעל בטון חדש (עם שותף חיצוני) ושמו "ורד-גת". בעקבות גל העליה הגדול התחדש האולפן בגת. הוחלט להעסיק עובדות שכירות בחינוך. נקנתה אמבטיה להשריית סירים, ובוטלה "תורנות סירים".
1992
משבר כלכלי בגניר, ובעקבותיו בשני הקיבוצים. בית הקומותיים במוסד לשעבר שופץ והפך לחדרי הארחה. העלון הפך ל"דפי מידע". התחיל נוהל הצבעות בקלפי בנוסף להצבעות בשיחה. הופרטו תקציבי חשמל, עיתון, הייגינה, עישון, אספקה קטנה.
1993
המשבר הכלכלי בגניר מחמיר, והבנקים נכנסים איתו ל"הסדר הבראה". התנועה ממנה צוות מלווה. עקב המצב קוצץ התקציב האישי ויתרות החברים בקופת הבית "הוקפאו", הופסקה בניית המועדון החדש, והופסק השימוש בכרטיסי אגד חופשיים. 10 חדרים מהקרוונים הועברו לארוח ל"מלונית". הוחלט שצעירי הקיבוץ יוכלו לעבוד תמורת שכר במסגרת "שנה מאומצת".
1994
הוחלט שבי"ס היסודי של המועצה יוקם בגת, ובעקבות זה הועבר משק הילדים למקום חדש ליד הבריכה, ובמקום שפונה הוקם ביה"ס. משה טנא נבחר לנהל את "צוותא תל אביב". נפתחה "מחלבת בית" (בחדר ששימש בעבר לאפיה). התחילה הרחבת הבית הסיעודי עם שותף חיצוני. נפתח ענף השכרת דירות (ממצאי הדירות הפנויות).
1995
הקוסמטיקה עברה למקום חדש משופץ (בבית מול המכבסה). נפתח הפאב "ג'פטו" בחדר האוכל של המוסד הישן ע"י מפעיל חיצוני. הוחלט למסור את הכלבו למפעיל חיצוני. בוטלו ארוחות הערב בחדר האוכל (פרט ליום ו'). אושר תשלום עבור שעות תורנות שמעבר למכסת החובה החודשית. התחלנו להעסיק קבוצת תאילנדים (בשלב זה בקטיף). שיחת הקיבוץ בוטלה, ובמקומה מתפקדת "מועצה חברתית-כלכלית" נבחרת, בת 40 חברים. השיחה מתכנסת רק כמה פעמים בשנה, לפי הצורך.
1996
הקיבוץ התחבר לטלויזיה בכבלים. נפתח האגף החדש בבית הסיעודי שנקרא מעכשיו "איתני גת". נפתחה ה"מועדונית" מרכז יום לקשישי הקיבוץ. מפעיל הכלבו החיצוני הפסיק את ההתקשרות והכלבו חזר להיות מופעל ע"י הקיבוץ, ובאותה הזדמנות עבר להיות ממוחשב. הוכנסו שעוני נוכחות בחלק מהענפים. נקנתה משאית (ובהמשך עוד אחת) ונפתח ענף הובלות. בקרבת גן רותם נפלה רקטה ממטוס קרב, לא נגרם נזק. הופרטו תקציבי הקוסמטיקה והספרות.
1997
נפתח ביה"ס החדש של המועצה "שדות יואב". התחילה בניית שכונה חדשה לזוגות צעירים (מערבית לקומותיים-מערב), והרחבות בשיכונים המדורגים. פרדס התעשיה נקרא ע"ש שלמה אייכן ז"ל. נפתח ענף "ג.ש.ר" שרות טכני למכונות המיץ והמקררים של גניר. מונה רכז משק שכיר. אושר תקנון תשלום עבור שעות נוספות.
1998
הבנקים הודיעו על חשבון הקיבוץ כ"חשבון סגור": עקב המצב הוגבל התקציב האישי ל 500 ₪ לחודש לחבר, הופסקו תשלומי שכר לימוד ל"מסלול צעירים", והקיבוץ הביא יועץ כלכלי חיצוני לתכנית הבראה. התחילה הפרטת מזון, ארוחות הבוקר בוטלו, נסגרו הפדיקור, המספרה ו"אלכסנדר". נפתחו חשבונות בנק אישיים לחברים, אליהם עובר התקציב. הסתיימה תקופת ההבראה בגניר והוא חזר לבעלות בפועל של הקיבוצים. הקיבוץ יצא מהשותפות במפעל "ורד-גת" (אחרי עוד 3 שנים נסגר המפעל כולו). יצא לאור ספרה של אורית מרטון על תולדות הקיבוץ "הגידו בגת". נפתח תהליך בדיקת אורחות חיינו ("השינוי") בהנחית מחלקת החברה של התנועה.
1999
בסקר הקרקעות שנעשה כחלק מ"הסדר הקיבוצים" נדרש הקיבוץ לוותר על אחוז ניכר מאדמותיו. אחרי מאבקים (כולל הפגנה) הצלחנו להקטין את אחוז האדמות שיש להחזיר. הושלמה בניית השיכון החדש, ודירייו נכנסו אליו. נחנך "גן אריאל" ע"ש אריאל איתם ז"ל. חברי הקיבוץ בוטחו בביטוח בריאות משלים. הקיבוץ הצטרף ל"סידור אינטרנט קיבוצי". נבחר צוות להובלת תהליך השינוי, המחולק לכמה תתי-צוותים, ועובדת קהילתית נכנסה לעבוד וללוות את התהליך.
2000
הקיבוץ חתם על הצטרפות ל"הסדר הקיבוצים". בוטלה ההגבלה על הקצבת המזומנים לחברים. אולם הכדורסל עבר שיפוץ. השיחה אישרה את עקרונות השינוי בתחום עבודה ופרנסה, ובעקבות זה תומחרו משרות החברים ע"י מתמחר חיצוני. בהצבעה ראשונה לא קיבל מודל השינוי את הרוב הדרוש (75%). המזכירות עירערה ורצתה להביא את המודל להצבעה נוספת לשנת ניסיון, אך קבוצת חברים שהתנגדה למהלך הוציאה צו-מניעה בבית משפט נגד ההצבעה.
2001
צו המניעה הוסר, והמודל התקבל ברוב גדול (82%) לשנת ניסיון אחת ובליווי תנועתי, והחל לפעול. כחלק מהמודל התחילה לפעול ועדת ביקורת שעובדת עם מבקר חיצוני. נפתח פאב חדש, שהוקם ע"י צעירי הקיבוץ. התחילה התקשרות עם מוקד רפואת-חירום "שורש" במקום אחות תורנית בקיבוץ. הכביש הפנימי שופץ בחלקו הצפוני והפך להיות חד-סיטרי ועם חניה מוסדרת. הפרדס הדרומי הוסב להשקיה במי קולחין. התחילו עבודות הרחבה ב"איתני גת". מבצע להחלפת החלונות בכל השיכון המדורג. נפתחו אירועי חג ה-60.
2002
במרוצת השנה היו אירועים שונים במסגרת חג ה 60 לקיבוץ: טיול בעקבות "מבצע תינוק", שתילת עצים בבית הקברות, מפגש מחזורים, מפקד אש, מופע סיום חגיגי, ויצא לאור ספר מתכוני הקיבוץ.המזכירות עברה למבנה חדש (מבנה "יביל") בצמוד להנהלת חשבונות ממזרח. נפתח ערוץ ה"מודעון", לוח מודעות פנימי בטלוויזיה, בו משודרים גם סרטים. מודל השינוי באורחות חיים הוארך לניסיון בשנה נוספת. חברת שטראוס נכנסה כשותף בגניר. התחילה העבודה על מהלך שיוך דירות לחברים והתקבלה החלטה על "היום הקובע" לצורך זה (מי היה חבר קיבוץ ביום הקובע).
2003
"מודל השינוי" התקבל כמודל-קבע אחרי שנתיים ניסיון. התקבל תקנון "תושבות מועדפת" לבני קיבוץ שאינם חברים עד גיל 40. הוחלט להגדיל את כל דירות החברים הקטנות מ 65 מ"ר, בשלושה שלבים(מבצע "דירה נאה"). אושר תקנון בנייה פרטית. "אנדרטת השבעה" הועברה ממקומה המקורי לאזור הזיכרון ליד מגרש הכדורסל. נסגר ענף המיים. עלה לאוויר אתר אינטרנט של הקיבוץ. נסללה דרך נופית ("דרך לבנה") משער הקיבוץ ועד הפרדס. הוחלט על הפרדת משק וקהילה. צבי נהור הציג תערוכת צילומים באוניברסיטת בן-גוריון, ולאה לב הציגה תערוכת ציורים ב"היכל אדית" בקריית גת.
2004
המשך הרחבת הדירות – שלב א' הסתיים והתחיל שלב ב'. כחלק מתהליך שיוך הדירות לחברים בוצעה חלוקה והגדרת מגרשים ("פרצלציה"). נכנסנו לשותפות ברפת עם קיבוץ פלמחים, והשותפות נקראת "רפת דרום". החלו עבודות ההרחבה והקמת סככות חדשות. נכנסנו לשותפות במטבח עם שלמה פריאנטה, והשותפות נקראת "גת-רועים".הוחלט להיכנס לתהליך בדיקה של שינוי מודל העבודה והפרנסה למודל הקרוי "רשת ביטחון".
2005
חדר האוכל הוכשר בעקבות השותפות במטבח. הסתיים שלב ב' של הרחבות הדירות והתחיל שלב ג', וכמו כן הוחלט גם להחליף את ההרחבות הקיימות ב"יבילים" בבניה קשיחה (שלב ד'). במסגרת שותפות "רפת דרום" עברו החולבות מפלמחים לגת. "מפעלי עץ גת" נסגר וכל הציוד נמכר. הוחלט על "יום קובע" לצורך שיוך הנכסים היצרניים לחברים ("שיוך הון"). ההצעה ל"מנגנון איזון פנימי" במסגרת תהליך שיוך הדירות נדחתה על ידי השיחה. עידו תורן סיים בהצלחה קורס טייס.
2006
התקבלה החלטה על שיוך הון לחברים. ל"איתני גת" (בית סיעודי) נכנס שותף עסקי חדש. הוחלט להיכנס לתהליך שינוי במודל "רשת ביטחון" בהנחיית יועץ מבחוץ, והוגשה חוברת ההצעה מטעם הצוות. פרצה מלחמת לבנון השנייה, ובעקבותיה אירחנו משפחות רבות של תושבי הצפון שבתיהם הותקפו. נעשה גינון נרחב של הכניסה לקיבוץ – מהסיבוב ועד השער. לאה לב הציגה שתי תערוכות מציוריה ב"היכל אדית" ובמפעל "אינטל" בקריית גת.

2007
הקיבוץ החליט על הקמת שכונת הרחבה (פרוייקט כ"ח), והחלו עבודות התשתית עבורה. הסתיים ונחתם הסכם המיזוג של "גניר" עם "גן-שמואל מזון". מודל ההתפרנסות "רשת ביטחון" התקבל לשנת ניסיון. נסללה דרך ביטחון חדשה סביב הקיבוץ. בית הספר "שדות-יואב" חגג עשור לקיומו.
2008
בני הקיבוץ הראשונים החלו את בניית בתיהם בתוך תחומי הקיבוץ. המלונית נסגרה, מבנה הקומותיים הושכר ל"בית אקשטיין". נעשה שיפוץ גדול ועיצוב מחודש בבית הבנים. הקיבוץ יצא לטיול בפטרה שבירדן. מודל "רשת ביטחון" התקבל סופית לאחר שנת הניסיון. בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה עברנו להתנהלות במתכונת חירום, בעיקר במערכת החינוך. בסוף הלחימה אף נפלו קסאמים בשדותינו.
2009
כמה מבנים מראשית הקיבוץ נהרסו לטובת הבנייה החדשה (סנדלריה, מזכירות,מקלחת צפונית ועוד).מערכת המיים החמים המרכזית הוחלפה בדודים אישיים. הקומונה והמכבסה אוחדו בחדר התגמירים. הגד"ש והפרדס אוחדו ל"ענף הצומח", וניטעו רימונים ושקדים. המזכירות והנהלת הקהילה אוחדו ל"מזכירות קהילה". השיחה קיבלה את תקנון שיוך הדירות ותקנון חדש לקליטת חברים. בגלל מיעוט האוכלים בחדר האוכל הוחלט להעבירו ל"מועדון כ...שישים", ולהסב את המבנה למרכז חינוך ותרבות. משפחה ראשונה נכנסה לביתה שבשכונה החדשה. כביש הכניסה לקיבוץ שופץ והוקמה כיכר. דרך הכורכר לפרדס ולקרית גת כוסתה באספלט והפכה לכביש.

מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט